וולטיר)1694-1778(נולד פריז, נרדף על ידי החוק והיה כלוא בכלא ואף היה בגלות באנגליה. הוא כותב הרבה מאוד, רצה להיות משורר גדול, כתב דרמה, פרוזה, ספרי היסטוריה וכו.' אחד החיבורים המוקדמים של וולטיר
היה ה"מאמר על הסובלנות)1763(" שמתאר את המקרה של ז'אן קלה – אבא שהואשם שהרג את בנו מכיוון שהוא רצה להיות קתולי(אבא פרוטסטנטי.) הכנסייה הקתולית נכנסה קשות באב. וולטיר גילה שזאת הייתה בדיה והבן התאבד. הוא מבין כיצד הכנסייה עלולה לפגוע באנשים, לא לאפשר חופש פעולה והוא אף המציא שם קוד לכיצד הוא התייחס לכנסייה – "הזוועה." מה שמפריע לו ולאנשי הנאורות זה שהכנסייה אומרת לאנשים מה נכון ומה לא נכון, מפרשת את הידע ואף בצורה
לא נכונה, הוא אומר שצריך סובלנות ורציונליזציה. למרות שהוא קיבל הכשרה אצל ישועים, הוא יבוא
ויבקר אותם על כך שהם כופים את הידע הכנסייתי שלהם.
הוא כמעט תמיד מצא פטרונים אשר הגנו עליו. בנוסף, הוא כתב רומן בשם "קנדיד)1759(" בעל הומור שחור(סאטירה.) זהו סיפורו על בחור צעיר ממשפחה טובה, והוא סטודנט של פילוסוף גרמני אשר המציא פילוסופיה אופטימיסטי(מעין ניו אייג'יות.) וולטיר יוצא נגד העניין הזה ומראה כי ברור שיש לשנות דברים. וולטיר קנה לעצמו חווה קטנה בגבול שבין צרפת לשוויץ, שם הוא יושב, בודק
רפורמות חקלאיות שונות וכותב את כתיבתו.
ז'אן ז'אק רוסו)1712-1778(
נולד בז'נבה, יריב של וולטיר, פעיל ברבע השלישי של המאה ה.18- בן של שען והכשרתו היא הכשרה חוקית, משפטית. הוא אדם מאוד לא שגרתי ושונה. הוא כתב את "המאמר על האומנויות והמדעים)1750(" וזוהי תשובה לתחרות חיבורים של האקדמיה של דיז'ון ששואלת את השאלה "האם וכיצד האומנויות והמדעים תרמו להתקדמות האנושות."? רוסו טוען שלא ואומר שדווקא נוצר
נזק, הוא אומר שאדם חי בטבע בצורה טובה, הוא מאושר יותר וכל הלימוד שיצרנו הגביל אותו. המסגרות העמידו תחרות בין אנשים. לאחר מכן הוא כתב חיבור נוסף בשם "מאמר על אי
שוויון)1754(" שעוסק ברצון לפתור את אי השוויון. הוא טוען שיש שני סוגים של אי שוויון: הטבעי(חזקים וחלשים,) המלאכותי(שהחברה יוצרת.) אנו בונים חברה אזרחית אשר אמורה להיות
צודקת אך היא למעשה מאפשרת לעשירים והחזקים לשלוט עוד יותר בחזקים, ישנה בעיה מובנת.
לדעתו יש ליצור שיטה שפותרת את זה והוא כותב את "על האמנה החברתית.)1762(" כשחברה נוצרת ישנו חוזה, חברות מתארגנות לפי הסכמה ואנשים מוותרים על החירויות שלהם והשאלה היא כיצד מתארגנים ותפקיד החברה היא להיות צודקת, למען הכלל. הוא בנוסף כותב ספרות וכותב רומן
רגשי ומפורסם ביותר. מה ששונה הוא שהוא פונה לרגש ולא לרציונליזציה.
הוא כותב את הספר "אמיל, או על החינוך)1762(" ודעתו על החינוך הוא שהילד צריך לחיות בטבע, מעין פרא ולכן הוא גדל אדם טוב. הוא למעשה כופר בעמיתות יסוד של הנאורות ומאתגר אותן מבפנים. רוסו אומר שבעיניו יש מה שטוב לכלל חברי החברה וזה לאו דווקא מה שרוב האנשים
רוצים. יהיו אנשים אשר יקראו את רוסו ויגידו שאנשים רבים מטומטמים ולא מבינים מה טוב להם
וירצו להקים חברה חדשה, זה יקרה במהפכה הצרפתית וגם בהמשך. זהו עלול להיות גם קו אשר
מוביל לתוך עריצות.
הוויכוח בין וולטיר לרוסו כדו-קרב סמלי
וולטיר הוא יותר רציונלי ורוסו יותר רגשי. הנאורות הוא למעשה שיח.
האנציקלופדיה)+1751-72(
זהו מפעל ענק שפועל ברבע השלישי של המאה ה.18- דידרו)1713-1784( ודלמבר)1717-1783(
מתאחדים על מנת לכתוב את הערכים. כל בית משכיל היה צריך שתהיה לנו אנציקלופדיה בבית. בשנת 1751 הם מתחילים לפי סדר הא-'ב.' ישנם כ72,000- מאמרים, 2500 איורים, 17 כרכרי
טקסט, 11 כרכי איורים ומעל 140 מחברים. לאחר מכן יש לה 5 כרכים נוספים ו2 כרכי אינדקס, בסה"כ היו כ35- כרכים. כאן היה חשוב שכל פילוסוף שכתב ערך יהיה רשום, זה למעשה הטיל
אחריות על כותבים רבים והפך את זה למפעל קהילתי. דבר זה הקשה על הכנסייה לרדוף אנשים רבים(לעומת אחד,) הם צריכים להאבק בצנזורה וישנו לחץ מצד הכנסייה והצנזורה לסגור את
המפעל הזה.
דידרו לא מפריד בין אומנות לאמנות. חשוב לו, לא רק ידע אלא גם מלאכה. לכל ערך ישנו ערך
ביקורתי וכותב. לאיורים הייתה חשיבות גדולה מאוד והם הנגישו את הידע בצורה פשוטה מאוד – "ידע להמונים."! הם הנגישו ידע כמו בניית כסאות, הקמת בתי דפוס, בניית גשרים ועוד. דבר זה לא
היה ברנסנס ולא ברומא.
הפצת האנציקלופדיה ברחבי אירופה ככל שהולכים מזרחה ישנם פחות עותקים, יצאו כ4250- עותקים למרות התנגדות הכנסייה. כולל הדפסים חדשים הגיע לכ25,000- מנויים. אנשים ומוסדות קונים את זה מכיוון שיש לספר זה
חשיבות עצומה, זהו ידע שימושי שחשוב להשתמש בו. הוא מכוון מאוד לקהילת הפילוסופים.
עידן האנציקלופדיות הייתה אנציקלופדיה קודמת של צ'אמברס)1728( ודידרו רצה ליצור אחת חדשה. לאחר מכן התחילו אנציקלופדיות רבות וחדשות כגון אנציקלופדיה בריטניקה.)1788-1797( ישנו אדם בשם
פאנצ'וצ'קה)1781-1832( שהמשיך והגיע לעשרות כרכים שכבר היה קשה לעקוב אחריהם.
אבסולוטיזם נאור
החיבור בין פוליטיקה ונאורות. אין ערעור מוחלט על הסדר הקיים, ישנו מלך, אך כן חשוב לערוך
רפורמה מסוימת. אחת הדוגמאות הבולטת ביותר של מלכים אבסולוטיים שמביאים רפורמות בחינוך,
במשפט ועוד:
– קתרינה הגדולה ברוסיה)1762-96(
– יוזף השני באוסטריה.)1780-1790(
– ליאופולד ה2- בטוסקנה.)1790-2(
– פרידריך ה2- – הגדול)1740-86( בפרוסיה. מצד אחד הוא מלך בעל יד רמה ומצד שני מעודד
פילוסופים להגיע אליו. הוא מכנס ארוחה בה הוא מכנס את כל הכוכבים הגדולים של הנאורות כולל וולטיר. עמנואל קנט היה חסיד לצורך העניין של שלטון זה. רוסו כן מתנגד למשטרים
אבסולוטיים.
