החברה הישראלית – הדמוקרטיה בישראל חלק ג' ואחרון

דמוקרטיה אתנית דמוקרטיה אתנית היא משטר דמוקרטי שבו מוענקות זכויות לא לכל האזרחים, אלא יש העדפה של קבוצת לאום. בדמוקרטיה מסוג זה, העקרונות הבסיסיים של דמוקרטיה קיימים, אבל השלטון לא שייך לכל האזרחים כמו בדמוקרטיות ליברליות – אלא המדינה היא כלי של הרוב כדי לקדם את המטרות הלאומיות שלו ולהישמר בשלטון. זה בא לידי ביטוי בצורה מובהקת באוקסימורון ״מדינה יהודית ודמוקרטית״ – מדינה יהודית נותנת זכויות ליהודים, מדינה דמוקרטית אמורה לתת שוויון לאזרחים. יש שטוענים שזה אוקסימורון, המדינה מוגדרת כמדינת הלאום של העם היהודי ולאזרחים היהודים יש יותר זכויות מאשר כל האזרחים האחרים. מה שקובע זה השייכות האתנית לקבוצת

הרוב ולא השייכות שלך כאזרח. הטענה היא שישראל יותר מתאימה לדפוס של דמוקרטיה אתנית. ישראל היא תערובת של דמוקרטיה ליברלית, אבל היות שהיא מעניקה יתרון לקבוצת הרוב קשה

לדבר על דמוקרטיה ליברלית אלא יותר על דמוקרטיה אתנית.

הסכנות לדמוקרטיה בישראל:

א. קבוצות פוליטיות קיצוניות: קבוצות שלא מקבלות את הכרעת הרוב ומשתמשות באלימות כאמצעי לערוך שינוי פוליטי. בישראל, על פי רוב ההכרעות מתקבלות בכלים דמוקרטים אבל

ראינו כבר שימוש באלימות כדי להביא שינוי פוליטי. ב. ריכוזיות הכלכלה: החברה בישראל עברה תהליך של ריכוזיות. מעט אנשים מרכזים בידיהם כוח מאוד גדול. ישראל, בדומה למדינות אחרות, יש מידה רבה של ריכוזיות בכלכלה. יותר

ויותר מודעים לכך שהעוצמה של התאגידים הכלכליים והעוצמה של הקבוצות העסקיות מאיימת על הדמוקרטיה בישראל. משתמשים באמצעים שונים כדי לכפות את הרצון שלהם בניגוד לאינטרסים של הרוב. הריכוזיות של הכלכלה מובנת יותר ויותר כסכנה על

הדמוקרטיה בישראל. בהקשר הזה, צריך להזכיר שיש כאן בשנים האחרונות מהלכים מאוד חשובים שמתבררים בתהליך הדרגתי שהריכוזיות של הכלכלה הולכת ומצטמצמת בחקיקה מסוימת, המדינה למעשה מחלישה את הכוח של התאגידים הגדולים מה שאומר שההשפעה

שלהם על החיים הציבוריים הולכת ומצטמצמת. ג.  ריכוזיות כלי התקשורת ההמוניים: גם כלי התקשורת בישראל, שאמורים להיות כלב

השמירה של הדמוקרטיה, עברו תהליך של ריכוזיות. שליטה של כמה משפחות – מוזס, שוקן, כמה מהתאגידים הגדולים כמו משפחת תשובה ולבייב – ששולטים בחלק גדול בכלי התקשורת והשליטה שלהם היא בין היתר נועדה כדי להשיג מטרות פוליטיות. המוטיבציה היא לשלוט בעיתון לא כדי להצליח כלכלית – אלא כדי להשתמש בהם כדי למנוע פרסומים

שלא משרתים את האינטרסים שלהם. כשמדברים על הריכוזיות צריך להבין שיש בזה סכנה

מאוד גדולה לדמוקרטיה. ד.  מעורבות של שחקנים לא ישראלים, שחקנים מבחוץ, במשחק הפוליטי בישראל: נדבנים זרים

שמעורבים בפוליטיקה בישראל, כמו שלדון אדלסון שמעורב בימין הישראלי ומדינות זרות שמממנות עמותות בחברה האזרחית בישראל. יש מדינות זרות שמעורבות באמצעות

עמותות במשחק הפוליטי בישראל, וחקיקה שנועדה להגביל את כוחן.

מפלגות אפשר בלי? \ גלנור ובלאנדר

מטרת המאמר: האם המציאות המשתנה הופכת את מושג המפלגה ללא רלוונטי? מסבירים למהדמוקרטיה ייצוגית לא יכולה להתקיים ללא מפלגות, אך כי יש שינוי מתמיד בהתאמת המפלגות למציאות הדינאמית )פרסונליזציה של הפוליטיקה, בחירה ישירה ברוה"מ, פריימריז, שינויים

טכנולוגיים וכו.(' טענה מרכזית: למרות התמורות החברתיות והטכנולוגיות, דמוקרטיה ייצוגית לא יכולה לתפקד בלי

מפלגות. אולם, על המפלגות להשתנות על מנת להתאים עצמן לעידן בו אנו חיים כיום. מושגים מרכזיים: מפתח מפלגתי– הסדרים בין המפלגה הדומיננטית )מפא"י( לבין המפלגות

האחרות בחלוקת המשרות, תפקידים ומשאבים.

אנחנו העם )ואתם לא-(! פופוליזם מכיל ומדיר בישראל \ דני פילק מטרת המאמר: להראות את השינויים שקורים במפלגות עקב ירידת כוחן, וכיצד המפלגות הפכולהיות פופוליסטיות – מנהיג המפלגה פונה אל קבוצה מסוימת בעם ומנסה לאחדה בכדי לקבל כוח

פוליטי וכך מחלישים את הפוליטיקה כי העיסוק הוא בטפל ולא בעיקר. טענה מרכזית: התופעה הפופוליסטית בישראל היא לא רק צל של הדמוקרטיה הייצוגית, אלא

מאפיין מרכזי של המערכת הפוליטית בשנים האחרונות. החברה הישראלית מאופיינת במאבקים לא פתורים להכלתן של קבוצות חברתיות פריפריאליות או סמי-פריפריאליות ולתנועות הפופוליסטיות יש

תפקיד מרכזי במאבקים אלו. מושגים מרכזיים: שימוש במסמן עם – התנועות הפופוליסטיות משתמשות במושג ״עם״ כצורת סימון. כדי לכונן זהות פוליטית, מייחסים לקבוצה זהות פוליטית וכך או מכילים אותה או מדירים

                                                                                                                    אותה. פופוליזם מכיל– מטרתו היא להכיל תוך החברה, לתוך העם, קבוצות שהיו מודרות בעבר דרךהתייחסות לקבוצה כאל סובייקט פוליטי. מכילים אותם באמצעות שלושה מישורים: סימבולי )שינוי

נרטיב היסטורי,( פוליטי )התייחסות כאל סובייקט פוליטי,( חומרי )חלוקת משאבים מחודשת.(

פופוליזם מדיר– מחזק קבוצה אתנית מסוימת, מציג אותה כקולקטיב חזק )ישראל ביתנו.(

הפופוליזם המדיר יפעל בכל אחד מהמישורים בצורה ההפוכה.