המושג המרכזי: הדמוקרטיה הליברלית המרכז בדמוקרטיה הליברלית הוא האזרח – זה סטטוס אוניברסלי שלא תלוי במוצא או במגדר. יש לו זכויות וחובות במסגרת מדינת הלאום. המאה ה18- היא הראשונה שבה התחילו המאבקים ליצירת המושג של אזרחים, והיא מאופיינת כעידן של זכויות אזרחיות. מדברים על חירות, חופש
דיבור, חופש הפרט, זכות לקניין. כלומר, עידן שבו תוך כדי מאבקים ומהפכות עדים לזכויות אזרח. המאה ה19- היא תקופה שבה מאבקים הם סביב זכויות פוליטיות – הזכור לבחור ולהיבחר, חופש ההתארגנות, חופש השביתה, הגנה על המיעוט מפני עריצות הרוב. זו תקופה של מאה שנה שבה יש הרבה מאוד מהפכות. בשוויץ נשים קיבלו זכות הצבעה רק בשנות ה.60 המאה ה20- מתאפיינת בזכויות חברתיות. הכוונה היא לזכות כמו חינוך, בריאות, פנסיה. כלומר, יש מאבקים להגדיר
שזכויות זה לא רק להצביע, אלא גם שיהיה מי שיטפל בנו. בדמוקרטיות המערביות באופן כללי, מה
שמפריד את הדמוקרטיות הוא לא הוויכוח על זכויות האזרח או הפוליטיות, אלא הזכויות החברתיות. מצד אחד, יש את מדינות הרווחה המפותחות כמו סקנדינביה שבהן יש זכויות חברתיות מאוד רחבות. מהצד השני יש את ארה״ב שהיא מדינת רווחה קמצנית, מעט מאוד זכויות חברתיות. יש
מאבק מאוד גדול בארה״ב בין הדמוקרטים שתומכים יותר במדינת הרווחה לבין הרפובליקנים שהם נגד. אנחנו רואים שהדמוקרטיות המערביות נאבקות ביניהן על שני ערכים – מצד אחד ערך השוויון
שמאפיין את מערב אירופה מול מדינות שמדגישות את ערך החירות. המאבק בין חירות לשוויון – פירושו שאם אתה נותן יותר חירות אתה מצמצם את הזכויות החברתיות, משלמים פחות מס; אםאתה בעל יותר שוויון אתה יכול לקחת חלק גדול יותר של מסים ולהעניק אותו בצורות שונות
לאוכלוסייה. השאלה שצריכים לשאול את עצמנו היא האם ישראל היא דמוקרטיה ליברלית? כדי לענות על
השאלה הזו צריכים להסתכל על כמה מאפיינים ולראות עד כמה הם תקפים בישראל. כדי לדבר על ישראל כדמוקרטיה כלשהי – אפשר לדבר רק על ישראל לא כולל מזרח ירושלים או רמת הגולן. כי אם לא, צריך לדבר על סוג אחר של משטר. אם מדברים על כל האנשים מההר לנהר – זה בטח לא
דמוקרטיה.
ישראל כדמוקרטיה ליברלית | מאפייני דמוקרטיה ליברלית |
העיקרון הזה קיים בישראל. אין ספק שדמוקרטיה פרוצדורלית קיימת | החלפת שליטים על ידי נשלטים |
בישראל. כל אזרח ישראל רשאי על פי החוק לבחור ולהיבחר. כל הקולות | בדרכים דמוקרטיות על ידי בחירות, ללא |
בישראל הם שווים, והבחירות הן כלליות, שוות וחשאיות. מ1948- ואילך | אלימות ובהתאם לכללי משחק ידועים |
השלטון בישראל התחלף לא באלימות אלא בבחירות. | ומוכרים. |
הממשל בישראל הוא מוגבל. גם כשמפא״י הייתה מפלגה דומיננטית תמיד | ממשל דמוקרטי הוא ממשל מוגבל. |
הייתה לה קואליציה עם מפלגות אחרות. יש בישראל עמותות, התאחדויות | הכוונה שקיימים מנגנונים שונים בחברה |
ואלפי ארגונים שמשפיעים על השלטון. זו חברה הטרוגנית, יש קבוצות אתניות | האזרחית ובתוך המדינה עצמה שיוצרים |
ודתיות שונות, וזה יוצר מגבלות על השלטון. רשות שופטת חזקה מגבילה את | הגבלה על הכוח השלטוני. הרעיון של |
הכוח של הכנסת והממשלה. | הפרדת רשויות – יוצר הגבלה של |
השלטון. אין ריכוז של הכוח השלטוני. | |
בישראל, הדמוקרטיה מתקשה לקיים כמה מחירויות הפרט. חירויות של | קיומן של חירויות הפרט והנכונות |
הפרט בישראל – חלק מהן הן תולדה של חקיקה של הכנסת, אבל לא פחות – | לכבדן – להרבה מדינות בעולם יש |
חלק מהן הן החלטה של בית משפט עליון. פסקי דין שקבעו את חופש הפרט | חוקות ליברליות כי יש הצהרה על חירות |
לדוגמה. כשמסתכלים על החירויות האלה, רואים שהחירויות הן יחסית | הפרט וכו' אבל זו רק הצהרה. הכוונה פה |
מוגבלות. למשל, בישראל מאז 1945 קיים מצב שעת חירום. מעל חוקי | היא למה שקורה בפועל. |
הכנסת יש תקנות לשעת חירום – זה תקנות שהבריטים הפעילו על היישוב | |
היהודי במסגרת המאבק נגד תנועות המחתרת ומדינת ישראל לא ביטלה עד |
רגע זה. תקנות שעת חירום נמצאות מעל החוק – בין היתר החזקת גופות של | |
מחבלים, הריסת בתים – זה מתוקף תקנות שעת חירום בהן בית המשפט לא | |
יכול להתערב. תקנות שעת חירום מאפשרת צנזורה צבאית. חופש הביטוי | |
בישראל מוגבל מתוקף תקנות שעת חירום. חופש הפגנה זו זכות מאוד | |
בסיסית – אבל עד לפני חודש כל התארגנות של 50 איש חייבה אישור של | |
המשטרה. יש חופש תנועה על יציאה מהארץ – אבל המדינה יכולה להגיד לך | |
שלא תחזור. | |
שני חוקי יסוד שמיסדו את חירויות הפרט: | |
.1 חוק יסוד חופש העיסוק: כל אדם יכול לעסוק באיזה מקצוע שהוא | |
רוצה. | |
.2 חוק יסוד כבוד האדם וחירותו: מיסד הרבה מאוד חירויות שהתקבלו על | |
ידי בית משפט והוא אומר שלא פוגעים בחייו של אדם, בגופו או | |
בכבודו. | |
אלו שני חוקי יסוד מאוד חשובים שבית המשפט העליון טען שישראל עברה | |
מהפכה חוקתית. שני החוקים האלה נתנו מעמד מאוד חזק לחירות של הפרט. | |
כשמדברים על חירויות פרט בדמוקרטיה צריך לזכור שהן תמיד יחסיות ולא | |
מוחלטות, אין דבר כזה חירות מוחלטת. | |
אין ספק שבישראל התרבות היא דמוקרטית, ההחלטות מתקבלות בדרכי | תרבות פוליטית דמוקרטית – כללי |
שלום ושכנוע. עם זאת, יש הטוענים כי אנחנו נמצאים במדרון חלקלק. | המשחק שמאפשרים לקבוצות שונות |
בחברה להביע את הרצונות שלהם, את | |
האינטרסים שלהם. דמוקרטיה היא | |
מערכת של ערכים, תרבות שסולדת | |
מאלימות כדרך פתרון סכסוכים, הרוב | |
יכול לשלוט אבל יש הגנות למיעוט. |