החברה הישראלית -השסע שבין דתיים וחופשיים סיכום תהליכי שינוי

חרדים-מזרחים: ש״ס

· הסברים לצמיחת-התפשטות ש״ס: ש״ס צמחה ב84- ומאז היא שחקנית מאוד משמעותית בפוליטיקה הישראלית. זה אחד הנושאים הנחקרים ביותר, אולי כי הם נתפשים כגורם מאיים. כשמנסים להבין את הצמיחה של ש״ס, הוצעו שני הסברים

לתופעה הזו:

o   שוליות כפולה – בחברה הסובבת ובחברה החרדית: כדי להבין את הצמיחה

של ש״ס צריך להסתכל על הריבוד בחברה בישראל: הייתה חפיפה ניכרת בין עמדה למעמד, ומזרחים היו בחלק התחתון. החפיפה הזו הביאה ליצירת  ברית פוליטית בין הימין הפוליטי לבין המזרחים. הליכוד מתעניין בארץ ישראל השלמה ומשקיע מאז שהוא עלה לשלטון את רוב המשאבים סביב ההתנחלות. חלק מהציבור המזרחי שהצביע לליכוד הבין שהליכוד כמפלגה פוליטית שיש לה ברית עם רוב חברתי מסוים לא משרתת את האינטרסים שלהם. לאט לאט חלק מהמזרחים, בעיקר העניים, שינו את דפוס ההצבעה שלהם מהצבעה לליכוד להצבעה לש״ס. כבר בבחירות ,1996 מחקרים

הראו שש״ס הפכה למפלגה של המזרחים העניים. לכן, מחאה אחת היא כלפי החברה הסובבת והממסד של מפלגת העבודה והליכוד. היבט שני הוא שוליות בתוך החברה החרדית האשכנזית. ראינו שבשנות ה50- החברה החרדית הכפילה את עצמה בזכות הצטרפות יוצאי אסיה-אפריקה, וגם כתוצאה מגלי חוזרים בתשובה שרובם היו מזרחים. המזרחים שהצטרפו לחברה החרדית האשכנזית מצאו את עצמם ממוקמים בשוליים של החברה

החרדית, למשל ישיבות חרדיות ליטאיות נתנו מכסות לתלמידים מזרחים; סמינרים של בנות או בתי ספר של בנות – התקבל רק אחוז מסוים של מזרחים; בתוך חלוקת המשאבים מהמדינה הקהילות החרדיות המזרחיות קיבלו מעט משאבים. זה נתן בסיס להתארגנות של מנהיגי ציבור מזרחים שראו שהחרדים האשכנזים לא רואים אותם כשווים, ולכן הם הקימו מפלגה

מזרחית חרדית שתדאג לאינטרסים שלהם. כלומר, על פי ההסבר הזה – ש״ס היא גם מחאה כנגד החברה הסובבת וגם מחאה נגד החברה החרדית האשכנזית. ברגע שש״ס נוסדה, הפעולות שהם עשו בהתמדה היו להקים מוסדות חינוך לציבור המזרחי; אח״כ להקים מערך של כשרות )זה הרבה מאוד כסף( ומערכת של מוסדות שקשורים לחינוך, פרקטיקות דתיות

ופוליטיות כדי לעצב את האינטרסים של החרדים המזרחים לעיתים תוך

שיתוף פעולה עם האשכנזים ולעיתים תוך מאבק.

o   תרבותי-היסטורי: )מסתמך על יעקוב לופו שחקר את היווצרות הקהילות

החרדיות עוד לפני הקמת המדינה.( בניגוד לטענה שהמזרחים החרדים נוצרו עם מדינת ישראל, בהסבר הזה רואים שחרדיות מזרחית הולכת ונוצרת עוד לפני הקמת המדינה. זה קשור לעניין של הסחף, שעיצב את

התודעה של החברה החרדית האשכנזית – האיום מפני זה שלא יהיו יותר

חרדים מה שהביא להסתגרות. צריך לראות איך זה קשור ליהדות המזרח. רזרבואר זה מושג שמתייחס לכך שלאחר השואה, הציונות מצאה מאגר כוח אדם חדש שזה יהודי ארצות ערב. הרזרבואר התרחש גם בחברה החרדית – ברגע שהתבררו מימדי השואה, רבנים חרדים הבינו שהם צריכים ליצור מחדש את החברה החרדית גם מיהודים שאינם אשכנזים. אנחנו עדים לכך שכבר בשנות ה30- ובעיקר לאחר השואה – הייתה התרחבות בהשפעה של ליטאים, בעיקר בצפון אפריקה ובמרוקו. נשלחו למרוקו רבנים ליטאים

אשכנזים, גם לפני מלחמת העולם השנייה ובעיקר לאחר, ושיכנעו הורים שלא לשלוח את הילדים שלהם ללמוד ברשת ״אליאס״ שבאה לעשות

מודרניזציה לחיים של היהודים וללמד אותם תעסוקות מודרניות. המסר של אותם רבנים ליטאים היה שאם ההורים ישלחו את הילדים ללמוד שם הם הופכים אותם לחילונים. לאחר השואה, עשרות הורים שוכנעו לשלוח את

הילדים שלהם ללמוד תלמודי תורה בישיבות אשכנזיות במרכזים באירופה.

הילדים האלה באו מבתים מרוקאים, גדלו בתוך עולם הישיבות הליטאי, למדו יידיש ונישאו לנשים אשכנזיות. לילדים האלה, שחלקם הפכו לרבנים בסגנון מזרחי-ליטאי, היה תפקיד מאוד מרכזי ביצירת ש״ס וכל המפעל האדיר שקרה ב30- השנים האחרונות. למעשה, אותם רבנים אימצו את הדתיות הליטאית ואת הלבוש וההתנהגות הדתית מהסוג הזה. הם עברו

טרנספורמציה – הפכו לכוח רבני מאוד חשוב בתוך המפעל את ש״ס. ההסבר הזה לא מסתכל על תהליכים בחברה בישראל במפגש בין העולים לחברה הקולטת או הקהילות המסורתיות, אלא על תהליכים שהתרחשו בעולם היהודי בכלל ורואה שהיה כאן מהלך הרבה יותר רחב של ניסיון

לבנות קהילות חרדיות מזרחיות שדיי דומות לחרדים האשכנזים.

·   ״להחזיר עטרה ליושנה״ – מפעלו של הרב עובדיה יוסף: לרב עובדיה יוסף הייתה

השפעה מאוד גדולה, בגלל הניסיון שלו להציג אלטרנטיבה הלכתית לאורח החיים

הליטאי האשכנזי הדומיננטי בחרדיות בישראל. זה בא לידי ביטוי בכל מיני צורות:

בסידור תפילה ספרדי אלטרנטיבי לסידור האשכנזי, שינוי נוסח התפילה בצה״ל ועוד. הוא ניסה לעצב מנהגים והלכות משותפים לכל יוצאי עדות המזרח בישראל – כור היתוך ספרדי אחיד. זה התבסס על ״מנהג ארץ ישראל״ – שאומר שכשאתה חי במקום מסוים אתה צריך לנהוג לפי המנהגים באותו מקום. לכן, הוא פעל לטשטש הבחנות במנהגים ובהלכות של המזרחים החרדים השונים. הוא עסק בהלכות יום יומיות, בעיקר בקיאות ולא פלפול. זה מהלך מאוד גדול, שהוא במידה מסוימת

הצליח. אבל הוא גם נתקל בהרבה מאוד התנגדויות.

·   תהליכי השתכנזות: אין ספק שהחרדים המזרחים מושפעים והיו תלויים באשכנזים

החרדים. התרחש תהליך הדרגתי של הידמות של חרדים מזרחים לאשכנזים – כל מיני דפוסים של התנהגויות שהיו מקובלים בקרב אשכנזים וגם המזרחים אימצו אותם. הם נהיו הרבה יותר דומים לאשכנזים החרדים מאשר לחברה הסובבת. זה

נמצא בתהליכים גדולים מאוד של שינוי.