החברה הישראלית – עלייה-הגירה-קליטה

ההגירה של שנות ה90- מברה״מ לשעבר:

מאפיינים דמוגרפיים:

דפוסי קליטה:

·   בתקופה הטרום-מדינתית: קליטת שוק וקליטה פוליטית: מנגנון עיקרי של קליטה

היה ״קליטת שוק״ – כל אחד מהמהגרים קלט את עצמו. הם הביאו משאבים ועמם

הם שכרו דירות, פתחו עסקים וכו.' לצד זה, הייתה גם קליטה פוליטית – קיבוצים,

מושבים, עלייה מאורגנת של תנועות נוער. עלייה לפי זרמים פוליטיים.

· בשנות ה50- – קליטה ביורוקרטית: קליטה שבה מי שקולט את המהגרים זה המדינה, הסוכנות, והם קובעים למהגרים איפה לגור, לאן לשלוח את הילדים, איפה לעבוד. גם בשנות ה50- בתקופה של קליטה ביורוקרטית היו אלמנטים של בחירה חופשית – אנשים יכלו לבחור, הרבה אנשים עזבו את עיירות הפיתוח. באופן עקרוני

הקליטה היא ביורוקרטית. התוצאות של הקליטה הזו: פיזור אוכלוסין, הפרדה בין

מזרחים ואשכנזים וכו.'

·   בשנות ה80- – קליטה ישירה: בין שנות ה70- ל80- שיעור המהגרים לישראל היה

קטן, ולאור הביקורת על הקליטה שהייתה בעבר החליטו לעבור לשיטה של קליטה ישירה – כל אחד מהמהגרים קיבל מהמדינה סל קליטה ויכול היה לבחור איפה הוא רוצה לגור, לאן לשלוח את הילדים, האם ללכת לאולפן. המדינה העמידה תקציב מסוים לאנשים ואנשים קלטו את עצמם. זו הייתה שיטה מאוד בעייתית לאנשים

מבוגרים, משפחות חד הוריות ואנשים שאין להם משפחה.

·   בשנות ה90- – אידיאולוגיה של קליטה ישירה ומעורבת: כשהגיעה ההגירה מברה״מ

מדובר על כמות מאוד גדולה של אנשים שמגיעים תוך שנתיים-שלוש – זו הייתה אידיאולוגיה של קליטה ישירה אבל גם קליטה מעורבת. המדינה בנתה הרבה מאוד בפריפריה, ובגלל שהיה שם יותר זול אנשים נדחקו לרכוש בפריפריה. בלב העניין

של הקליטה הזו זה העניין שאנשים יכולים לבחור את המגורים שלהם, אם ללכת לאולפן וכו' וכל זה נעשה באמצעות הקשרים החברתיים. אם לאנשים היו בני משפחה שהגיעו לכאן קודם לכן, הם חיפשו דיור סמוך אליהם. זה הכל היה מבוסס על הקשרים של האנשים, וזה יצר ריכוזים גיאוגרפיים של אנשים שגרים בסמוך

לאנשים שדומים להם. הייתה מעורבות של המדינה בדרכים יותר עקיפות.

ו.   היבטים ריבודיים:

·   השכלה: המהגרים שהגיעו מברה״מ הם גל משכיל ביותר אשר הביא לשינוי דרמטי

ברמת ההשכלה של האוכלוסייה בישראל. מעל מחצית מהמהגרים מברה״מ ב- 1990-95 600) אלף( היו בעלי השכלה של 13 שנות לימוד ואם נשווה אותם

לאוכלוסייה היהודית הוותיקה באותו זמן, נראה שאוכלוסיית המהגרים הרבה יותר משכילה מבחינת שנות לימוד פורמליות מאשר אוכלוסיית העובדים. חציון ההשכלה בישראל ב1989- עמד על 11.8 שנות לימוד, ואילו בקרב העולים הוא היה 13.5

שנות לימוד. כלומר, רואים אוכלוסייה מאוד משכילה מבחינה פורמלית. ב2012-

כמעט 40% מהעולים שהגיעו מברה״מ היו בעלי השכלה של תואר ראשון ומעלה. היו הבדלים בין אנשים שהגיעו מרפובליקות שונות, אבל באופן כללי מדובר באוכלוסייה עם השכלה מאוד גבוהה ששינתה מאוד את רמת ההשכלה של

האוכלוסייה בישראל.

·   משלח-יד: עבודה היא דבר מאוד משמעותי בברה״מ, האדם הסובייטי שברה״מ

ניסתה לייצר – העבודה הייתה מרכיב מרכזי בזהות ומי שלא עבד היה פרזיט. העבודה הייתה מרכיב מאוד חשוב בזהות של האנשים שבאו לכאן, ו70%- מקרב העולים מברה״מ טענו שהם עבדו בברה״מ וזה שיעור עצום. במה הם עסקו

בברה״מ? 32% עבדו במקצועות מדעיים ואקדמיים ועוד 33% במקצועות חופשיים. היו גם מעט מנהלים ועוסקים במכירות ושירותים או תעשייה וחקלאות. ב1984- היה מפקד בישראל ולפיו היו בישראל 30 אלף מהנדסים, בין 1989 ל1998- הגיעו

לברה״מ 82 אלף מהנדסים. ב84- היו פה 14 אלף רופאים ורופאי שיניים, בין 90 ל- 96 הגיעו לפה 14 אלף רופאים. למעשה, ההגירה מברה״מ הצילה את מערכת הרפואה בישראל. ב84- היו 1970 איש שהמקצוע שלהם היה מוזיקאים, ו7,000- מוזיקאים הגיעו מברה״מ. מדובר בהגירה מאוד משכילה שעסקה במקצועות

אקדמיים וחופשיים, ושינתה לחלוטין את רמת ההשכלה בישראל ואת מבנה כוחהעבודה