החברה הישראלית – עלייה-הגירה-קליטה

אין ספק שחלק גדול ממה שקרה פה בשנות ה90- קשור להגירה מברה״מ. מה קרה להגירה מברה״מ כאשר הם הגיעו לכאן? צריך להבחין בין השנים הראשונות להגירה ולאחר מספר שנים. בטווח הקצר, בשנים הראשונות, ב1995- 5) שנים אחרי שהם הגיעו( – אחוז ההשתתפות שלהם בכוח העבודה היה הרבה יותר נמוך מאשר של הוותיקים, עד שנת 2003 אחוז הבלתי מועסקים בקרב המהגרים מברה״מ היה הרבה יותר גבוה מאשר הוותיקים. בשנים הראשונות חלק גדול מהם לא מצליח להשתלב בשוק העבודה. הם נכנסים לשוק שנמצא במשברים והכניסהשלהם הביאה לגידול בשיעור האבטלה בישראל. ב95- נוכל לראות ש36%- מהם

נכנסו לעבודות של תעשייה, חציבה וכרייה, לעומת הוותיקים ששם זה .19% בנוסף,

חלק לא מבוטל נכנסו לשירותי רווחה ובריאות (13%) לעומת 8% בקרב הוותיקים. 38% מהעולים מברה״מ ב1995- נקלטו כעובדים מקצועיים לעומת 26% מקרב

הוותיקים. עוד 19% הועסקו כעובדים לא מקצועיים לעומת 8% מקרב הוותיקים.

כלומר, אנו עדים למוביליות תעסוקתית כלפי מטה. זה התהליך המרכזי. לאחר 25 שנה התחוללו מספר שינויים מאוד משמעותיים: החל מ2001- אנו רואים

שאחוז העובדים מקרב המהגרים מברה״מ נהיה הרבה יותר גבוה מאשר הוותיקים.

ב2015- 73% מהמהגרים מברה״מ מועסקים בהשוואה ל68%- מקרב הוותיקים. השאלה היא היכן? גם אחרי 25 שנה, אנחנו עדיין עדים לתופעה של מוביליות כלפי

מטה, אבל יש שינויים. ב2015- אחוז האנשים שעובדים בתעשייה הצטמצם ל.23%- אחוז העובדים בשירותי הבריאות והרווחה גדל ל.17.5%- מצטמצם חלקם כעובדים בתעשייה, אבל עדיין הם הרבה יותר מאשר הוותיקים. גדל החלק שלהם בבריאות והוא הרבה יותר גדול מהחלק של הוותיקים. מבחינת משלחי יד, רואים מוביליות

כלפי מעלה. ב2015- 24% מהעולים מברה״מ מועסקים במשלחי יד אקדמיים, לעומת 11% ב.95- הוותיקים שהיו ,12% החלק שלהם גדל ל.29% במקביל, חל צמצום בשיעור העובדים המקצועיים בקרב המהגרים ל20%- )גם שינוי מאוד גדול אצל הוותיקים,( חלקם בקרב המנהלים הלך וגדל ל.6%- לסיכום, רואים שלאורך

זמן חל שינוי ושהמוביליות התעסוקתית היא כלפי מטה עם ניצנים של שינוי. למה? הגירה בכמות כזו של מיליון מהגרים מתוך אוכלוסייה של 6 מיליון – מי שמרוויח ממנה אלה הוותיקים. זה כלל יסוד מאוד בסיסי. הוותיקים הם היזמים

הכלכליים – מתחיל תהליך בנייה מאוד מסיבי והחברות שבונות הן של הוותיקים. אפשר היה לחשוב שההצטרפות של המהגרים תייצר תחרות בשוק העבודה בין המשכילים האשכנזים לבין המשכילים הרוסים – אבל זה לא קרה מכיוון שקבוצות פרופסיונליות כמו רופאים או מהנדסים, מהפחד מהאיום של ההגירה הצליחו להכניס כל מיני מנגנונים כדי למנוע תחרות בשוק העבודה. למשל, הסתדרות הרופאים הכניסה מבחנים לרופאים הסובייטים, הוסיפה תקופת התמחות. מהנדסים נדרשו

לתקופות הכשרה. לא זו בלבד שהוותיקים לא הפסידו מהעלייה הזו, הם הרוויחו. האוכלוסייה האשכנזית הוותיקה הרוויחה יותר מכל קבוצה אחרת, אבל גם המזרחים הרוויחו. לדוגמה, חלק גדול מהמזרחים בישראל משפרים את הדיור

שלהם – והרוסים נכנסו לדירות הפחות טובות כי זה מה שהם יכלו לרכוש בעצמם. לאחר 25 אין ספק שהרוסים בישראל התבססו ושיפרו את מעמדם, אבל עדיין חווים

מוביליות תעסוקתית כלפי מטה.

·   הכנסה: פערי ההכנסות נשמרו מאז ההגירה מברה״מ. בשנת 2000 ההכנסה של

משק בית בקרב העולים הייתה 10,000 שקל ברוטו לעומת 15,000 בקרב הוותיקים. ב2015- ההכנסה של המהגרים עלתה ל14 אלף שקל, אבל ההכנסה של

הוותיקים היא 21 אלף שקל. הפערים בהכנסות נותרו לאורך הזמן. ב,2014- ל52% מקרב המהגרים מברה״מ יש בעלות הדירה לעומת 82% באוכלוסייה הוותיקה. ב2014- שווי הדירות של המהגרים מברה״מ הוא מיליון שקל בממוצע לעומת 1.700 אצל הוותיקים. הסיכוי של ילדים להורים מברה״מ לקבל סיוע

מההורים לרכישת דירה נמוך יותר מאשר הוותיקים.