· כשרות: חלק גדול מהיהודים מברה״מ היו רגילים מהבית לאכול אוכל לא כשר.
מבחינת העלויות, בשר לבן הרבה יותר זול מבשר פרה. המהגרים, חלק מהם פתחו חנויות והייתה עלייה בצריכה של בשר לא כשר, מה שיצר מתחים מאוד גדולים גם עם אוכלוסייה מסורתית ודתית וודאי עם הממסד הדתי בישראל. הייתה הצתה של
חנויות שמוכרות בשר לא כשר והפגנות נגדם.
· נישואין: היות ומדובר ב230- אלף שלא מוגדרים יהודים לפי ההלכה, המשמעות היא שהם לא יכולים להינשא בישראל בגלל שהשיטה פה היא נישואין באמצעות הממסד הדתי. אין אופציה של נישואים אזרחיים. אחד מבני הזוג יכול להמיר את דתו, תהליך מסובך, או נישואים מחוץ לארץ או ידועים בציבור )לא רשומים כנשואים אבל יש להם
מעמד דיי דומה.( ב2013- 6182 אזרחי ישראל מברה״מ לשעבר דיווחו לרשויות במשרד הפנים שהם נישאו בחו״ל, 62% מהזוגות מברה״מ נישאו בחו״ל לעומת 48% מקרב המהגרים מברה״מ שנישאו בנישואים רבניים. לחלק לא מבוטל אין
ברירה אלא לבחור באופציה הזו. זו פגיעה יסודית בזכויות.
· קבורה: היות והקבורה נעשית על בסיס דתי, בתקופות הראשונות לא היה איפה
לקבור והטיסו לרוסיה. בסופו של דבר, התחילו להקים חלקות בבתי קברות אזרחיים
שנתנו את האופציה להיקבר.
מחקר שפורסם ב2013- בדק את הדתיות של הרוסים בישראל. חלק גדול מהמהגרים מברה״מ מחזיקים בהשקפות עולם אתאיסטיות או חילוניות. רק מיעוט קטן נוטה ליהודות האורתודוקסית. זו עלייה חילונית, אך עם הזמן העולים האלה אימצו סממנים וטקסים יהודים כמו רוב האוכלוסייה בישראל. יחד עם זאת, לצד אימוץ החגים והמסורת היהודית
הם ממשיכים לחגוג את נובי גוד וחגים אזרחיים אחרים שהיו בברה״מ.
ט. היבטים תרבותיים – זהות יהודית וישראלית: ההגירה מברה״מ בשנות ה90- הגיעה לחברה שהייתה בתהליכים של השתחררות מאידיאולוגיית כור ההיתוך. האידיאולוגיה הזו
הותקפה לאורך השנים, וההגירה מברה״מ הגיעה במצב שעדיין יש לאידיאולוגיה הזו ביטויים פה ושם, אבל זה לא בממדים של שנות ה.50- בנוסף, גם המנגנונים שיצרו את המדינה )צבא, שפה, מערכת חינוך( היו פחות אפקטיביים בהשוואה לעבר. המהגרים הגיעו לתוך
מציאות מסוימת שלתוכה הם נכנסו, וכדי להבין את ההיבטים התרבותיים צריך לקחת את זה
בחשבון.
· השפה העברית: האידיאולוגיה של כור ההיתוך דרשה מהעולים ללמוד את השפה
העברית ולאמץ אותה כשפה העיקרית. הקליטה הישירה לא עודדה את העולים לרכוש את השפה עברית אלא קודם כל להשתלב בשוק העבודה. זו אוכלוסייה של כמיליון איש, ומלכתחילה אנשים יכולים לקיים הרבה מהחיים החברתיים שלהם גם מבלי לשלוט בשפה העברית. לפי הסקר החברתי של הלמ״ס מ,2013- כמעט 90% מהמהגרים מברה״מ מדברים בבית רוסית. מתוכם, מחצית מדברים רק רוסית בבית. 57% מהמהגרים מברה״מ אומרים שהם מדברים בעבודה ברוסית. זה הרבה יותר בולט בקרב אנשים בני ,+65 שזו קבוצה גדולה בקרב ההגירה הזו. 60% אומרים שהם מתקשים למלא טפסים בעברית. יחד עם זאת, 54% מהצעירים
אומרים שהם מדברים עברית ברמה טובה. אם בהגירות קודמות המנגנונים של המדינה לחצו על העולים לדבר רק עברית, פה מדברים על מציאות אחרת. יש שליטה בעברית, אבל היא הרבה יותר נמוכה מגלי הגירה קודמים. העובדה שזו
הגירה כל כך גדולה מאפשרת לא לשלוט בעברית.
· סגירות חברתית: ניתן לקיים חלק משמעותי מהחיים החברתיים בתוך סביבה של
אנשים דיי דומים לך. יש מחקרים מסוגים שונים שמראים שניתן לקיים אינטראקציות
שלא בשפה העברית.