עידן המבנה המקוטב – :1977-1996 מאפייני הפוליטיקה המשברית

מאז 1977 ועד 1996 ניתן לומר שחל שינוי דרמטי בפוליטיקה הישראלית. זו מערכת פוליטית עם שני גושים גדולים – גוש ימין וגוש שמאל, כאשר בתוך כל אחד מהם יש מפלגה אחת גדולה – הליכוד וסביבו מפלגות לוויין, מפלגת העבודה וסביבה מפלגות

לוויין וביניהן מפלגות לשון מאזניים שיכולות להכריע איזה גוש ירכיב את הממשלה. כדי להבין את המעבר הזה צריך להסתכל על בחירות ,'77 בהן מפא״י ירדה מהשלטון ובמקומה נבחר הליכוד כמפלגה המרכזית. זו תולדה של כמה מהלכים

חשובים בחברה בישראל:

o   שינוי בדפוסי ההצבעה של יוצאי אסיה-אפריקה בישראל: בעבר הם נטו

להצביע למפלגת העבודה ובתהליך היסטורי הדרגתי שהחל בסוף שנות ה- 50 העבירו את ההצבעה שלהם לליכוד. בחירות '77 מסמלות שינוי מאוד משמעותי בדפוס ההצבעה ולמעשה נוצרה ברית פוליטית בין המקופחים פוליטית – הליכוד – לבין המקופחים חברתית – המזרחים. נכלל בזה גם שינוי הדמוגרפיה בישראל – באמצע שנות ה70- נוצר מצב שמחצית מהאוכלוסייה היהודית הייתה מזרחית ומחצית אשכנזית. זו הייתה תקופה

קצרה שנוצר שוויון בין הקבוצות האלה וזה נתן עוצמה יותר גדולה למזרחים

בבחירות. o   תנועות המחאה שקמו לאחר מלחמת יום הכיפורים: חלק מהמעמד הבינוני

האשכנזי שנהג להצביע לעבודה עבר להצביע למפלגת ״ד״ש״. זה הביא

למעבר של 15 מנדטים ממפלגת העבודה לד״ש. o   שינוי בתוך הציונות הדתית: אם עד 67 הציונות הדתית הייתה שחקן מתון

בפוליטיקה הישראלית, הקמת גוש אמונים הביאה לשינוי דורי מאוד

משמעותי ולמרכזיות של חובשי הכיפות הסרוגות. זה הביא לך שהיא עברה

מהפך מציונות דתית – לדתיות ציונית. יש לזה משמעות מאוד גדולה – תהליכים של רדיקליציה דתית יחד עם רדיקליזציה פוליטית הביאו לכך שאם בעבר היא שילבה את תורה ועבודה, השאלה של ארץ ישראל תפסה מקום

מרכזי. כל הגורמים האלה התחברו ב.'77-

הבחירות לא היו מקרה חד-פעמי, אלא מ77- עד 96 קיבלנו מערכת פוליטית מקוטבת, שבה מי שקובע אם גוש מסוים יהיה בשלטון הן מפלגות לשון מאזניים. מ77- עד 96 רוב הזמן הליכוד מוביל בשלטון, ב'92- מפלגת העבודה מובילה וב'84- ו'88- בגלל מצב של תיקו

כמעט מוחלט בין הגושים מוקמת ממשלת אחדות לאומית.

צריך לשאול איך אפשר להסביר את התיקו הנמשך בין שני הגושים האלה בתקופה הזו –

שנוצרה דיכוטומיה כל כך גדולה לעומת תקופה שבה הייתה דומיננטיות של מפלגה אחת.

   עידן הבלקניזציה: 1996 ואילך:

בשל הבחירות הישירות, הציבור בישראל קיבל אפשרות לפצל את ההצבעה שלו – אם יש לך שני קולות אתה יכול לעשות בחירות אסטרטגיות. ההיגיון היה שהמועמדים לראשות הממשלה לא יהיו תלויים במפלגות – לתת כוח לראש

הממשלה וכך הוא לא יהיה לחיץ ותלוי במפלגות. אבל זה הביא לפירוק מוחלט של המערכת הפוליטית – במקום ליצור יציבות, הביאו להתפרקות. בתקופה שמפא״י הייתה מפלגה דומיננטית, היא יכלה לבנות קואליציה עם מי שהיא רוצה. בתקופה המקוטבת, עדיין יש מפלגות גדולות עם מפלגות לוויין. כאן, מפלגות שמייצגות

אינטרסים צרים מקבלות כוח לא קטן. אפשר לראות מפלגות בינוניות, שעכשיו אם רוצים אותם בקואליציה צריך לתת להם כל מה שהם רוצים. הליכוד והעבודה הופכות למפלגות סחיטות לחלוטין. עוד דבר שקורה, מפלגות קטנות. זו תוצאה של

התפרקות המערכת הפוליטית. עוד תהליך שהביא השינוי קשור לבעלי זכות הצבעה. יחסית, בישראל משתתפים בדמוקרטיה הישראלית הרבה – אבל שיעור ההשתתפות של המצביעים בישראל ב77- עומד על 80% והולך ויורד. המגמה הכללית היא ירידה בהשתתפות בבחירות, שמשקפת את המיאוס מהפוליטיקה. מה שמעניין זה מי שלא מצביע – יש שתי קבוצות בישראל שפחות משתתפות בבחירות: אחת אלו

הפלסטינים אזרחי ישראל. ברוב העולם הדמוקרטי קבוצות מיעוט נוטות להשתתף יותר בבחירות, פלסטינים אזרחי ישראל פחות מצביעים כי פלסטיני רציונלי צריך לשאול את עצמו למה להצביע – הרי אין לו סיכוי להשפיע על החיים הפוליטיים כי הם תמיד באופוזיציה. אם אתה לא יכול להשפיע, בשביל מה להצביע? מבחינת הדמוקרטיה, אין ייצוג לכל הקבוצות כי לא משתפים אותם במשחק. קבוצה שנייה

שלא מצביעה אלה צעירים בישראל, שמבחירות לבחירות פחות נוטים להצביע. הצעירים לא מאמינים שאפשר לשנות. יש לזה משמעות מאוד גדולה לחיים

הציבוריים – זה אומר שקבוצות מאורגנות שנוטות יותר להשפיע, יש להן יותר כוח פוליטי. בניגוד, הכוח של החרדים בבחירות גדול יותר מאשר לכוחם בחברה. על ידי

חוסר הצבעה ניתן כוח לקבוצות שוליות. המהלך הזה של ההתפרקות – הרעיון היה לתת כוח לראש הממשלה שיהיה שחקן מאוד מרכזי. בעיית המשילות שנוצרה בעקבות המעבר למבנה המקוטב הפכה ליותר חמורה. הבעיה קשורה במבנה של המערכת הפוליטית – היום ראש ממשלה צריך לעסוק בכיבוי שריפות קואליציוניות חלק גדול מהזמן שלו. זקוקים לפוליטיקאים מסוג מאוד מסוים, שיכולים להכיל את זה. הקואליציה עסוקה כל הזמן בהישרדות

פוליטית. במקום לקבל מערכת פוליטית יציבה, אנחנו נמצאים במערכת מפורקת. הפוליטיקאים מדברים על שני גושים, אבל זה רק בדימיון שלהם. אין באמת שמאל

וימין, המערכת הפוליטית בישראל התפרקה.

עוד כתבות מעניינות:

תשלומים
כלכלה ומסחר

כיצד ניתן למנוע הונאות צ'קים באמצעות צ'קים דחויים וניקוי צ'קים?

בתקופה שבה עסקאות פיננסיות עוברות יותר ויותר לאונליין, מכשירים מסורתיים כמו שיקים עדיין ממלאים תפקיד מכריע בעסקאות אישיות ועסקיות. עם זאת, עם הנוחות של שיקים מגיעה הסיכון להונאה, במיוחד עם שיקים דחויים – כלי פיננסי נפוץ המיועד לעסקאות נדחות.

מדריך טיולים קיצי לשומרי כשרות

טיול בקיץ מציע הזדמנות יוצאת דופן לחקור יעדים חדשים, להיטמע בתרבויות שונות ולהירגע מהשגרה היומיומית, במיוחד בימים טרופים אלה. עם זאת, עבור רבים מאיתנו, שומרי הכשרות, תכנון טיול קיץ כרוך ביותר מבחירת יעד והזמנת טיסות. הוא דורש שיקול דעת זהיר כדי להבטיח שחוקי הכשרות, הפרקטיקות הדתיות ואורח החיים הכללי היהודי יכובדו. כאן תכנון מראש הופך לא רק למועיל אלא לחיוני.

construction
כלכלה ומסחר

כיצד ניתן לקדם פרויקט תמא 38 תוך שמירה על בטיחות מרבית?

לנוכח האיום של רעידות אדמה בישראל, תוכנית תמ"א 38 הפכה לנושא מוכר בקרב הציבור והביאה לשינוי בכללי המשחק בכל הקשור לחיזוק מבנים והתחדשות עירונית. עם זאת, בעלי נכסים וקבלנים נתקלים לעיתים קרובות בקשיים בהשלמת פרויקטים אלה בקצב הרצוי, אחת הסיבות לכך היא על מנת לא לוותר על הבטיחות הנדרשת.