עמותות המקימות מיזמים עסקיים (פעילות עסקית של אלכ"רים):

1. נסיגת מדינת הרווח בישראל בעשורים האחרונים הביאה לגידול במספר האלכ"רים המבקשים למלא את החסר. ארגונים אלו נאלצים להתמודד עם שני כוחות מנוגדים 1. עליה במספר הפונים מחד 2. ירידה בתמיכות הממשלתיות מאידך. הפילנתרופיה הפרטית אינה מצליחה לגשר על הפער המימוני וכדי למלא את החסר אלכ"רים רבים יוזמי פרויקטים עסקיים ומפתחים מקורות הכנסה עצמיים. מקורות הכנסה אלו כוללים כספים המתקבלים ישירות מלקוחות או מצד שלישי בתמורה לשירותים או מוצרים. הפעילות העסקית הזו נוצרה ממצב של חוסר ברירה ואלכ"רים נאלצו להכנס לנישות שלא רצו להיכנס אליהם כי הפילנתרופיה בין אם ממשלתית או דרך מלכרים לא הצליחו לספק את אותה נישה. חשוב לציין כי אין איסור בדין על עמותה להפיק רווחים מפעילותה. אלכ"ר רשאי ואף חשוב שיגבה כסף בעבור שירותיו (אסור לו לחלק רווחים אך מותר לא להכניס כסף לייצר). הרבה עמותות מקימות חברות בת עסקיות על מנת להתגבר על חסמים אלו. קיימות שתי סיבות מרכזיות לכך שארגון ללא מטרות רווח יפנה לייזום וניהול של פרוייקטים עסקיים:
2. כמקור להכנסות נוספות על מנת להקטין את התלות בממשלה ובתרומות ולגיוון מקור ההכנסה.
3. כחלק ממשימתו החברתית, למשל ליצור מקומות עבודה המעסיקים עוכ' מוחלשות, בעלי צרכים מיוחדים ו/או בעלי מוגבלויות.

פעילות עסקית כמקור הכנסה: פעילות זו מוקמת כמקור מימון לעמותה כאשר שיקולי הרווח הם המניע העיקרי לקיומם ותפקידם לשמש כלי עזר פיננסי להשגת מטרות העמותה. (חנויות במוזאונים, הוצאה לאור באוניברסיטאות, קפיטריות בבתי חולים, סדנאות למשחק בתיאטרונים, מגרש חניה בבתי חולים, חנות לממכר מזכרות בבית איזי שפירא).

מיזמים עסקיים של אלכ"רים: מיזמים אלו קשורים בטבורם לתכליתו של האלכ"ר שהקים את הפרויקט ושיקולי ברווח שקולים לשיקולים חברתיים. (בית הקפה נגיש ברמת ישי, עמותת כוכה בגליל המערבי – חנות מתנות, פרוייקט רקמה של ארגון אחותי).

• ארגונים עסקיים המונעים כלפי מטרות חברתיות – עסקים חברתיים:  אלו חברות בבעלות פרטית שמטרתן היא חברתית. כחברה עסקית ארגונים אלו מתחרים במסגרת השוק החופשי והם נדרשים להשיא את אווחיהם כמו כל עסק אחר. שלא כמו בפילנתרופיה – בעסקים חברתיים זכאי המשקיע לקבל השקעתו חזרה. בישראל פועלים כיום מספר ארגונים שכאלו ביניהם ליליות, 'כל יכול', יקב טוליפ ועוד. (יקב טוליפ – אוכלוסיות מיוחדות עובדות שם. מסוגלים לעשות את העבודה לפרטי פרטים בלי להתחרפן וזה היתרון התחרותי).

הרצף העסקי חברתי:

מיזמים חברתיים עסקיים נמצאים על הרצף בין העסקי לחברתי. בצידו אחד של הרצף נמצאים מיזמים בהם ניתנת קדימות מוחלטת למטרה החברתית שמתבטאת בכך שההחלטה על הקמת המיזם והשיקולים לגבי הפעלתו אינם עסקיים אלא מבוססים על התועלת החברתית שהארגון מקווה להפיק (למשל מפעל מוגן מע"ש דימונה). בהמשך הציר נמצאים מיזמים המעניקים משקל משמעותי להכנסות אך תוך כדי קימות למטרה החברתית. מדובר בארגונים שלא קיימת ציפייה לגביהם כי יגיעו לעצמאות כלכלית אך עם זאת – הם מממנים חלק מפעילות המיזם באמצעות הכנסות מפעילות עסקית (למשל – מסחר קמעונאי – קואופרטיב מזון אשר מטרותיו החברתיות הן סיוע כלכלי לאוכלוסיות מוחלשות על ידי יצירת מקור לקניית מוצרים בזול והעצמת הקהילה על ידי שיתופה בקואופרטיב). שורה תחתונה כפולה – מטרות חברתיות ועסקיות בעלות ערך זהה למיזם. ההכנסות מהמיזם הן המקור העיקרי ואף הבלעדי למימון הארגון, קיימת ציפייה ברורה שהמיזם יישא עצמו מבחינה פיננסית. יתכן כי בשלבי ההקמה יעשה שימוש במקורות פילנתרופיים. (למשל – ארגון אג'ק – להעצמה כלכלית חברתית ופוליטית של האוכ' הפלסטינית. הקים את המיזם אל סנאבל שמעסיקה נשים בדואיות חד הוריות בהכנת ארוחות חמות עבור ילדי בית הספר בחורה). (ארגון פעולה ירוקה – סחר הוגן. מטרת הארגון לקדם שינוי חברתי אקולוגי באמצעות עבודה קהילתית והעצמת נוער וצעירים. במסגרת מיזם הסדר ההוגן משווק הארגון לחנויות בישראל מוצרים כמו שמן זית, זיתים המיוצרים בגלילף ליקרים המיוצרים על ידי נשים מירושלים וקפה מקולומביה. בשיטת הסחר ההוגן מצוצמם פעם התיווך בין היצרן לצרכן כך שניתן לשלם ליצרן אחוז גבוה יותר מהמחיר הקמעונאי. בסוף הרצף נמצאות פעולות חברתיות של ארגונים עסקיים. פעילות זו מוגדרת כאחריות חברתית של עסקים (כמו למשל – תרומת מזון של חברת שטראוס או התנדבות עובדי חברת אינטל בהוראת מחשבים במתנ"ס קריית גת).