פילוסופים, מצורעים ואוכלי אדם: היהודים בספרות ההלניסטית – אלכסנדר הגדול ותחילתה של התקופה ההלניסטית

תאופרסטוס עוסק בנושא כללי: מהי צורת הפולחן הטובה ביותר? הוא מבדיל בין שתי תקופות-

השלב הראשון של האנושות והשלב השני.

..   בשלב הראשון הוא טוען שהאנושות הייתה צמחונית והביאו קורבנות רק מנחות של דבש, יין

וכדומה. זה השלב שהוא מחשיב כטוב וכמקורי. .9 הסיבה שעברו לשלב השני היא שהאנשים זילזלו בענייני הקדושה והם נענשו בכך שלא היה   להם גידולים. ע"מ לפייס את האלים הם החליטו להרוג אחד את השני ובשלב מאוחר יותר הם החליטו לעבור לבהמות וגם לאכול אותם. לדעת תאופרסטוס זהו דבר מאוד שלילי משום

שגם לבהמות יש נשמה והם גם עוזרים לאנשים אז לא צריך להרוג אותם.

תאופרסטוס מזכיר את היהודים רק כבדרך אגב. זוהי אילוסטרציה לרעיון הכללי שהוא מביא.

בר כוכבא חקר את העניין. האם הוא הכיר יהודי באופן אישי? בגלל המקומות שבהם התגורר, סביר שלא היה לו קשר ישיר עם יהודים. תאופרסטוס היה יכול לשמוע על היהודים מהחיילים של מסעות

אלכסנדר, ומיורדי ים שסובבו בארצות המזרח.

ניתוח הטקסט של תאופרסטוס:

התיאור שלו לא נכון: היהודים לא הקריבו עולות בלבד, לא נמנעו מאכילת בשר, לא שרפו את

הבהמה בעודה בחיים, מעשה ההקרבה לא התבצע בלילה, הם לא צמו בשעת הקרבת הקרבן או לאחריו, לא הערו דבש ויין על הקרבן, ובתורה אף נאסר במפורש שימוש דבש לצורכי פולחן (ויקרא

ב, .).. גם צפייה בכוכבים, דיון על ענייני אלוקות לא ליוו את הקורבנות.

ברור שמקור האינפורמציה של תאופרסטוס לא היה יכול להיות יהודי. פרופ' בר כוכבא מציע שהמקור הוא מקור מצרי מהתקופה הפרסית. והרי ידוע שתאופרסתוס השתמש בכמה מקורות מצרים וגם קיבל ידיעות בעל פה מיוונים שחזרו ממצרים (במיוחד בעניינים בוטנים.) יש בידינו אפוא יותר מרמז

להשפעה מצרית על הקטע.

קסטה= מעמד, מין כת כזו שאי אפשר להחליף.

תאופרסתוס ראה ביהודים קסטה של כוהנים-פילוסופים מקרב העם הסורי. הקביעה שהיהודים הם פילוסופים על פי מוצאם  (או מלידה) מורה, כי לא מדובר בסגולות נרכשות  של  יחידים  כי  אם בגוף

מגובש שמעמדו ותפקידו באו לו בירושה. כל אלה מאפיינים את הקסטה במובן הקלאסי של המילה.

התפיסה  שהיהודים הם "פילוסופים על פי מוצאם"  מבוססת בהכרח על שמועה עממית רווחת.    כך

כותב קלארקוס וכך כותב מגסתנס.

את תיאורם של היהודים כקסטה של כוהנים-פילוסופים ניתן להבין על רקע של המושגים הכלליים

ובלתי מדויקים שהיו ליוונים על בני המזרח. כך מסרו סופרים יוונים על מציאות קסטות של כוהנים- פילוסופים ברחבי המזרח. הבולטים ביניהם הכוהנים המצרים, המגים בקרב הפרסים, הכשדים בקרב  האשורים והבבלים.  כל אלה שהיו מופקדים על ענייני הפולחן, היה להם גם יחוד שהפך אותם לפילוסופים בעיני היוונים. הידיעה שהיהודים הם פילוסופים יסודה מן הסתם בצירוף של שברי ידיעות

מעורפלות על מעמדו המרכזי של המקדש בחיי הקהילה היהודית.

הקאטיוס

מאבדרה- אבדרה זוהי עיר מדינה יוונית. הגדרתו של הקאטיוס בספרות העתיקה: פילוסוף, גיאוגרף, בלשן, סופר החצר, דיפלומט. סופר החצר של תלמי הראשון, איש רוח וגם דיפלומט. לפעמים היו לו

גם  תפקידים  מדיניים,  אולי  גם  בא"י  בזמן  כיבושו  של  תלמי  הראשון.  תלמי  התכוון  לבנות

לאנשים אינטלקוטואלים שיהיו

אינטלקואלי. באלכסנדרייה הוא התכוון לקרוא

באלכסנדרייה מרכז

הגרעין המרכזי של העיר מבחינה תרבותית. היה ברור שכדי להחזיק את מצרים ולשלוט בה, תלמי  היה צריך אליטה יוונית. במצרים הוא הקים ספרייה ושם היה חלק שנועד למחקר ושם הוא הזמין אנשים מרמה גבוהה ודאג לכל הפרנסה שלהם. מאוד מהר פתחו ספרייה והביאו לשם ספרים מכל העולם. בתוך כל הקבוצה הזאת של האינטילקואלים הגיע גם הקטאיוס. הוא הגיע למצרים וכאן כתב     ספר על מצרים. הספר הזה היה מיועד לפאר את השושלת התלמית ולתאר את מצרים כמרכז התרבות העולמי וגם להציג את מצרים וגם להציג את מצרים כמדינת מופת. כדי להשיג מטרות אלה

הוא נתן עצות לתלמי איך לנהל את המדינה ועצות אלו היו מבוססות על תורות מקובלות ביוון.

דיודורוס– יווני  שחי  בסיציליה  במאה  הראשונה לפנה"ס.  הוא  כתב  היסטוריה  אוניברסילית ב04-

ספרים. מעט מאוד שרדו. הוא התחיל מימי טרויה- מבוססת על אגדות ומיתוסים עד לימיו שלו עם

יוליוס קיסר.