ראשית המהפכה הצרפתית חלק ב'

אולימפ דה גוז)1748-1794(' בת למעמד נמוך, היא לא עשירה אך מושפעת מהבורגנות. היא לוקחת את הצהרת זכויות האדם והאזרח וכותבת אותה בלשון נקבה, היא עוברת סעיף סעיף ומכניסה נשים לסעיפים. לאחר מכן היא כותבת "אמנה חברתית" אשר עוסקת בשוויון בין המינים – זכות להתגרש, להתחלק ברכוש. לבסוף הוציאו אותה להורג, היא הוצגה כרדיקלית וככופרת במהפכה. שייכת לז'ירודניסטים, היעקובינים מוציאים אותה להורג. היא כותבת הצהרת זכויות אדם ואזרח לנשים במקביל אך זהו צעד רדיקלי

ביותר.

רפורמה כנסייתית

חוקה אזרחית לכמורה:

בחירת כמרים, האפיפיור במעמד סמלי(יולי .)1790 הכנסייה מעכשיו הופכת להיות כפופה למדינה, וישנה החלטה כי כל כומר חייב להישבע אמונים למדינה(נובמבר .)1790 ישנם כמרים אשר יסכימו

לכך ויקבלו משרות וישנם כמרים אשר לא יסכימו, אלה שלא יסכימו יתפסו כמתנגדים למהפכה. בנוסף, ישנה הלאמת אדמות של הכנסייה וביטול מסדרי הנזורה, זאת על מנת להחזיר את הכסף למדינה. מתחיל כאן למעשה מעין סחר(אסיגנט,) ישנה הדפסת שטרות כנגד פיסות אדמה אך

למעשה בסופו של דבר מתרחשת אינפלציה. זהו צעד מרעיש כנגד הכנסייה שלא נראה כמותו, כעת

הכנסייה היא עובדת של המדינה.

חגיגות מהפכניות והנצחה

– נטיעת "עצי חירות" – ישנן חגיגות חילוניות חדשות, לא דתיות.

–  חגיגת הפדרציה – חגיגה אשר חוגגת שהוקמה מלוכה חוקתית.

–    פולחן התבונה – ישנה הערצה של התבונה, הנאורות.

–   הפנתיאון – ישנה הפקעה של כנסייה והפיכתה למקדש המהפכה, שם קוברים את גדולי המהפכה

ואף מעבירים את גופותיהם של גדולים שכבר נפטרו.

תגובות למהפכה מבחוץ

–   אדמונק ברק)1729-1797( – מחשבות על המהפכה בצרפת. כתב מאמר אשר מגנה את המהפכה

ומבקר את התנהלותה כלפי האצולה והמוסד הכנסייתי. היה חבר פרלמנט בריטי שמרן וטען בחיבורו שהמרידה כנגד המוסדות ההיסטוריים(הכנסייה והאצולה) תוביל לחורבן. אומנם ישנה חתירה לקדמה אבל על "איזה מחיר איבוד של ההיסטוריה והמשמעות התרבותית של המוסדות הללו"? טוען שיש סיבה לקיומם ולא ניתן לבטל את הסיבה הזאת רק כדי להשיג קדמה ,חוזה את

האלימות  שפעולות  אלו יביאו ואת שפיכת הדמים הרבה. – תומאס פיין)1737-1808( – כותב תגובה לאדמונד ברק, זכויות האדם קיבלו תוקף, הוא עובר

לצרפת ובסופו של דבר נכנס לכלא.

–  מרי וולסטונקראפט – כותבת על הצדקה לזכויות האישה, ישנה מהפכה אשר תוביל בסופו של

דבר לשוויון המינים.

ממלוכה חוקתית לנפילת המלוכה

–   חוקת :1791 מלוכה חוקתית: אסיפה מכוננת – אסיפה מחוקקת. מלך צרפת – "מלך הצרפתים."

הריבונות היא בידי העם והמלך צריך לשמר את זכויות העם.

– כישלון ניסיון הבריחה של המלך(יולי )1791 – המלך הדו פרצופי. הוא לכאורה שיתף פעולה עם  המהפכה אך יש שמועות אחרות, למלך יש כומר אשר לא חתם על האמנה, הוא כן מתראה עם חוגים מתנגדים למהפכה. המלך מנסה לברוח, הוא מתחפש לאדם מן השורה ובורח אך מזהים

אותו ומחזירים אותו לפריז וכעת הוא מושפל. המלך התגלה כבעייתי, אי אפשר לסמוך עליו. –  פרוץ המלחמות המהפכניות)1792( – המדינות השכנות מכריזות מלחמה על צרפת כדי להכריז

סוף למהפכה הזאת. ישנו שיח שלם על מי האויב(מבפנים ומבחוץ או הקשר ביניהם,) ישנו שיח על

מי האויב מבפנים. –  ההמון הפריסאי מפיל את המלוכה)10.8.1792( – יש כניעה להמון אשר יציל את המהפכה, ישנה

השתלטות על הארמון, כליאה של המלך.

הרבופליקה המוקדמת

–  הקומונה הפריסאית נכנסת לבתי הכלא(אצילים, כמרים) וטובחים בהם וישנה דרישה להוציא

את המלך להורג, כל זה מפחד לתקיפה מבחוץ.

–   קרב ולמי)20.9.1792( – ישנה הרחבה של המלחמה, גיוס כללי ומתקפה רפובליקנית(המרסייז.)

ישנו גיוס המוניmasse( en )levee – כל מי שמעל גיל 18 מתגייס.

–      שלטון מפלגת הז'ירונדה –  היא מאמינה בפיזור של השלטון, הרחבת המהפכה וגם מחוץ לצרפת,

המדינה צריכה לדעתה להיות מלוכה חוקתית. בספטמבר 1792 המלך לואי ה16- מוכרז כאויב

המהפכה ובינואר 1793 הוא מוצא להורג ולמעשה זוהי סיום המלוכה. – הרחבת הקואליציה האנטי-צרפתית: מצטרפות בריטניה, הרפובליקות ההולנדיות, מדינות איטליה, ספרד כנגד המהפכה הצרפתית. ישנו צורך בגיוס מהיר של חיילים ואדם יכול באופן

מהיר ביותר להפוך מטוראי לקצין בכיר.