שנות ה80- – תהליכי שינוי:
o עלייה ברמת ההשכלה של יוצאי אסיה–אפריקה: עלייה הדרגתית,
בהתחלה השכלה תיכונית ואחר כך אקדמית. זה הביא לכך שהתחיל להיווצר מעמד בינוני מזרחי. חלקו תולדה של רכישת השכלה אקדמית, וחלק שלמזרחים שלא הולכים בדרך המלך של המוביליות אלא במסלולים עוקפים של צבירת הון – קבלנים, בעלי מוסכים, חשמלאים. חלק מהמזרחים, לפחות 30% מהמזרחים בעלי ההשכלה האקדמית, נכנסים למעמד הביניים ויוצאים
מהמיקום הנמוך של הריבוד. זה שינוי הדרגתי ואיטי.
o הגירה מברית המועצות בשנות ה:90- הגיעו קצת יותר ממיליון מהגרים. זה הביא לשינוי דרמטי במבנה של הריבוד. עד ההגירה הזו ראינו חפיפה בין אתנית, עדה ומעמד. הכניסה שלהם הביאה לשבירה של הקשר הזה. בפעם
הראשונה היו בישראל עובדים בחלקים הנמוכים של הריבוד שהם יהודים שלא ממוצא מזרחי. זה יוצר שבירה של הזיקה שבין עדה למעמד, שהייתה מאוד חזקה בין שנות ה50- לשנות ה.80- השבירה הזאת מביאה אותנו למבנה הריבודי הזה שבו אנחנו מוצאים קבוצות חברתיות שונות. אמנם הרובד של האליטות כולל בעיקר אשכנזים, אבל במעמד הבינוני מוצאים יותר מזרחים ורוסים, ברובד של העובדים שהיה בעיקר מזרחים ופלסטינים נכנסים גם רוסים ואותו דבר בשכבות העוני בישראל. כלומר, יש שבירה של
המבנה הריבודי. o כניסת עובדים זרים ופליטים לשוק העבודה: הכניסה שלהם לחקלאות
ובנייה השפיעה מיידית על המיקום של פלסטינים אזרחי ישראל. בעקבות כך
שישראל הפסיקה לאשר כניסה של פלסטינים מהשטחים וייבאה עובדים זרים מתאילנד, סין והפיליפינים – הביאה לתחרות בין הפלסטינים אזרחי ישראל שמועסקים במקצועות האלה לבין העובדים הזרים. זה הביא לאבטלה הולכת וגדלה של הפלסטינים אזרחי ישראל, מה שתרם
להתגברות העוני שלהם.
o השינוי בחברה החרדית: הליכי השינוי הם מאוד מהירים בחברה החרדית,
יותר ויותר חרדים משתלבים בשוק העבודה ואין ספק שיהיו לכך תוצאות
מרחיקות לכת על כל המבנה הריבודי בישראל.
השסע האתני בקרב יהודים
השסע האתני: מזרחים-אשכנזים:
.1 הערות כלליות: אם מסתכלים על מבנה הריבוד בישראל, אנחנו רואים שמאז שנות ה80- נשבר הקשר שבין אתניות למעמד בישראל. המזרחים כקבוצה הלכו ונשברו – אי אפשר
לדבר עליהם כקבוצה אחת. זהו שסע פחות חמור ביחס לשסעים אחרים כמו יהודים-ערבים או בין דתיים-חילונים, מכיוון שבראש ובראשונה מדובר על שסע על בסיס של חלוקת
משאבים. יש חוקרים שטוענים שהשסע הזה הוא על בסיס של זהות. לפי דני, מדובר בראש ובראשונה על שסע על בסיס מעמדי. קשה מאוד לדבר על תרבות מזרחית שלא ברור מה המרכיבים שלה, ולכן זה שסע על בסיס מיקום מעמדי. הבולטות של השסע הזה בתקופה מסוימת, בעיקר בין שנות ה70- לשנות ה,90- הייתה קשורה לחלק של יוצאי אסיה ואפריקה
בחברה בישראל. כיום 20% מאזרחי ישראל הם ממוצא אשכנזי, 23% הם ממוצא מזרחי ו-
41% קשה לקבוע מה הזהות האתנית שלהם. המזרחים בישראל הפכו ממיעוט קטן למיעוט בולט. היותם קרוב למחצית מהאוכלוסייה הישראלית הביא לכך שהסוגיה הזו של תפסה מקום מאוד מרכזי בשיח בישראל. מאז ההגירה מברה״מ, חלקם של המזרחים הולך וקטן כי מגיעים מהגרים שאינם מזרחים. סקרים מלמדים אותנו שרוב הציבור בישראל טוען שביחס לשסעים אחרים, השסע בין מזרחים ואשכנזים נתפש כשסע פחות חמור. זה לא
אומר שהוא לא קיים. אבל ברוב הזמן אנחנו לא מדברים עליו כשסע חמור.
