כדאי לדעת

.  כיצד נוצר המבנה הריבודי – ניתוח לאורך זמן: .I     תקופת טרום המדינה: החברה בישראל היא חברה חדשה. יש לזה משמעויות מאוד גדולות מבחינת הריבוד,

הפוליטיקה בישראל חודרת לתחומי חיים שונים יותר מהמקובל במדינות מערביות אחרות. אם מסתכלים לאורך זמן ניתן לראות שחלו שינויים מאוד משמעותיים בפוליטיקה בישראל: מצד אחד,

תוכנית הייצוב של 1985 והניאו-ליברליזם: תוכנית הייצוב נועדה להחזיר את ההתנהגות הכלכלית הסבירה לכלכלה בישראל. מכאן ואילך יחול שינוי מאוד גדול בכלכלה ובחברה בישראל –

תהליכי גלובליזציה ויחסי מדינה-חברה: אירועים בסביבה העולמית משפיעים גם על יחסי המדינה וחברה בישראל. יש ויכוחים מאוד גדולים בין חוקרים בנוגע לתהליכים אלה: יש חוקרים

§   שליטה באוכלוסייה ובטריטוריה הפלשתינית בשטחים: עד הסכם אוסלו, ישראל ניהלה את השטחים הללו באמצעות המשטר הצבאי שבראשו עומד מנהל פעילות הממשלה בשטחים, שהוא קצין

בינוי כלכלה מלמעלה: המדינה השתלטה על כל המשאבים ובשנות ה50- עד אמצע שנות ה80- בישראל היה דפוס של מדיניות כלכלית שידועה בשם ״מדינה מפתחת״. זה

מרכזיות המדינה ושינויים במעמדה: ניתוח לאורך זמן מושגים מרכזיים: מדינה, חברה אזרחית, הגמוניה )עמדה של קבוצה מסוימת או קבוצות מסוימות השולטות באמצעי הייצור, בהון הכלכלי,

  יחסים עם ארגונים לא מדינתיים: o   תחום הביטחון – פירוק מטה הפלמ״ח: הפלמ״ח ב1948- היה הפיקוד המאורגן ביותר בצבא וניו בו 3 חטיבות מרכזיות.

.2 פיריודיזציה: ברוב ספרי ההיסטוריה, מחלקים את העולים לפי עליות. אך מניין מגיעה החלוקה הזו? היא לא מבוססת על ממצאים היסטוריים אלא על פרי התודעה

המשכיות ושינוי .1 מקורות היסטוריים של החברה הישראלית: אם נסתכל על החברה בישראל בתקופה המודרנית, אנחנו יכולים לדבר על שלוש תקופות: התקופה העותמנית )עד ,(1917